סיפור קטן (ואמיתי) על מוטיבציה - הסוד לביצועים מעולים

במשך 20 שנה עשיתי מילואים, מתוכן 10 שנים כקצין בתותחנים.

מדי שנה היינו נקראים לאימון של 5 ימים. ביום ראשון היינו מתחיילים בבסיס האימונים, חותמים על הרבה מאוד ציוד ויוצאים לשטח. ביום חמישי מוקדם בבוקר היינו חוזרים לבסיס עייפים ומאובקים, מטפלים בכלים, מזדכים על הציוד (תמיד היו חסרים דברים), ומשוחררים הביתה אחרי כל הפרוצדורות.

יום ראשון תמיד היה הכי קשה. הייתי עובר על רשימות החיילים שצריכים להתייצב עד שעה 12 בבסיס ונכנס לתסכול. חלק לא הגיעו, חלק מאחרים, אוטובוס אחד נעלם, ועוד ועוד. הייתי מתרוצץ בין טלפונים, מפעיל את השלישות ומפקדים נוספים שכבר הגיעו, מתעצבן וצועק, עד שבשעה 16:00 אחרון החיילים סיים את תהליך החיול.

לעומת זאת....

ביום חמישי לא הייתי צריך לעשות שום דבר !

כולם בלי יוצא מהכלל היו באטרף לסיים עם זה ולעוף הביתה. הם עבדו מהר למרות העייפות, דירבנו אחד את השני, צחצחו את הכלים בקצב מסחרר, והזדכו על הציוד ביעילות מדהימה.

תוך שעתיים (!) הכל היה נגמר והאוטובוסים לצפון היו יוצאים בסדר מופתי.

אז איך קרה הנס הזה ?

או שאולי זה לא היה נס מכיוון שהוא התרחש מדי שנה בדיוק באותה צורה ?

עם אותם חיילים, אותם אפסנאים, אותו ציוד (פחות או יותר) ואותם תהליכים התקבלו תוצאות שונות לחלוטין.

איך מסבירים את הפער התהומי בין יום הגיוס ליום השחרור ?

התשובה ברורה: מוטיבציה. רק מוטיבציה.

בצבא קל להבין מה מניע את האנשים. כולם רוצים לחזור הביתה למשפחה, לבית, לפוך במיטה.

באזרחות הרבה פחות ברור מה מניע את העובדים.

הלקח החשוב ביותר מהסיפור הזה הוא שהנעה פנימית תמיד הרבה יותר חזקה מהנעה חיצונית, וגם מחזיקה לאורך זמן. הרצון העצמי של העובד תמיד יניב תוצאות טובות יותר מלחצים חיצוניים, ובתנאי שהמוטיבציה של העובד מופנית למקום הנכון.

זה מעורר כמה שאלות מהותיות:

איך מוצאים מה גורם לאנשים שלכם לפעול, ליזום ולקדם פעילויות ?

האם באמת כולם מונעים על ידי אותם הדברים ? או שכל אחד מונע על ידי משהו אחר ?

איך מגלים את גורמי ההנעה של כל אחד ואחת ?

איך מייצרים מטרות שמתלכדות עם הרצונות והצרכים של העובדים ?

קיימות תשובות לשאלות האלה. זה לא פשוט כמובן ולא ניתן להסבירן על רגל אחת. אבל השאלות האלה צריכות להעסיק כל מנהל, מכיוון שהרבה פעמים אפשר להפיק הרבה יותר ממה שיש, במקום להשקיע במה שאין.

תחשבו על זה, ואם מעניין אתכם שאכין הרצאה בנושא רק תגידו.